בנם של גניה ויוסף. נולד בשנת תשט"ו (1955) בבת ים.

יצחק (איציק) גדל והתחנך בבת ים, למד בבית הספר היסודי "תחכמוני" ובתיכון בעיר.

עם סיום לימודיו התגייס לצה"ל ושירת בחיל הכללי. לאורך שירותו ביצע שורה ארוכה של תפקידים מנהלתיים ובנוסף שימש גם כחובש מוטס. במהלך השירות יצא לקורס קצינים והמשיך לשירות קבע רב-שנים.

במסגרת שירות הקבע, שימש יצחק כמפקד בסיס רפיח של יחידת הקישור לכוחות זרים, והיה אחראי על הקשר עם כוחות האו"ם במצרים. זה היה אחד התפקידים המרכזיים שמילא בקריירה הצבאית שלו, ואחד המעניינים שבהם.

יצחק היה איש צבא בכל רמ"ח איבריו. אדם מסודר ומאורגן, נחוש ודבק במטרה, שהקדיש את כל כולו להגנה על המדינה.

את אשתו, רחל, הכיר במהלך שירותו הצבאי. השניים נישאו זה לזו והביאו לעולם שני בנים – תומר ונועם. המשפחה התגוררה תחילה בבת ים ובהמשך עברה למודיעין-מכבים-רעות.

לאחר מספר שנות נישואים יצחק ורחל התגרשו, ויצחק עבר להתגורר בדירה משלו במודיעין.

במהלך שירותו התמודד יצחק עם מאורעות קשים וסבל מפוסט טראומה. בספטמבר 2001, אחרי שנים של התמודדות עם הטראומה שעבר, הלך לעולמו.

יצחק מנור נפטר ביום ט' בתשרי תשס"ב (26.9.2001). בן ארבעים ושש במותו. הובא למנוחות בבית העלמין האזורי חבל מודיעין. הותיר אחריו שני בנים.